שער הדולר והשקל: טעויות נפוצות של משקיעים ישראלים בחשיפה למטבע
תנודות בשער החליפין יכולות להוסיף או לגרוע מהתשואה באופן משמעותי. כך מבינים את החשיפה המטבעית בתיק ומקבלים החלטות מושכלות.
משקיע ישראלי שקונה קרן על מדד מניות אמריקאי מגלה לא פעם שהתשואה שלו בשקלים שונה מאוד ממה שקרה למדד עצמו. הסיבה היא שער החליפין. כשהשקל מתחזק מול הדולר, ערך ההשקעה בשקלים נשחק, וכשהשקל נחלש, הוא עולה. בשנים שבהן התנודות במטבע חדות, ההשפעה הזו יכולה להיות גדולה לא פחות מתנועת המניות עצמן. למרות זאת, משקיעים רבים כלל אינם מודעים לחשיפה המטבעית שלהם.
איך שער החליפין משפיע על התשואה
כשמשקיעים בנכס זר, התשואה בשקלים מורכבת משני רכיבים: התשואה של הנכס במטבע המקורי, והשינוי בשער החליפין. אם המניות עלו בדולרים, אבל הדולר ירד מול השקל, חלק מהרווח נמחק. אם המניות ירדו והדולר עלה, הירידה בשקלים תהיה מתונה יותר.
השילוב הזה פועל לעיתים לטובת המשקיע הישראלי. בתקופות של משבר עולמי, הדולר נוטה לעיתים להתחזק, כך שהחשיפה המטבעית מרככת את הירידה במניות. אבל זו אינה חוקיות קבועה, והיו גם תקופות שבהן שני הרכיבים פעלו באותו כיוון.
מכאן שהחשיפה המטבעית היא סיכון, אבל גם מקור פוטנציאלי לפיזור. השאלה החשובה היא לא אם יש חשיפה, אלא כמה ממנה מתאימה לכם.
הטעות הראשונה: לא לדעת מה החשיפה בפועל
משקיעים רבים מחזיקים מספר קרנות, חלקן מגודרות וחלקן לא, וכלל אינם יודעים מה החשיפה המטבעית הכוללת של התיק. קרן ישראלית על מדד זר יכולה להיות מגודרת במלואה, חלקית או בכלל לא. גם החיסכון הפנסיוני מחזיק בדרך כלל חלק משמעותי בנכסים זרים, עם מדיניות גידור שונה בכל גוף.
הצעד הראשון הוא לבדוק. בדפי הקרנות ובדוחות הרבעוניים של החיסכון הפנסיוני מופיע בדרך כלל שיעור החשיפה למטבע חוץ. כשמחברים את כל הנתונים, אפשר להבין עד כמה התיק כולו רגיש לתנועות השקל.
הטעות השנייה: לנסות לנחש את כיוון השקל
כמו בתזמון שוק המניות, גם ניסיונות לחזות את שער החליפין נוטים להיכשל. השקל מושפע מריבית בנק ישראל וריבית הפד, מהמאזן המסחרי, מהשקעות זרות, מהתעשייה הטכנולוגית, ממצב גאופוליטי ומעוד גורמים רבים. גם כלכלנים מקצועיים מתקשים לצפות את הכיוון בעקביות.
משקיע שמשנה את מדיניות הגידור שלו בכל פעם שנראה לו שהדולר ״זול״ או ״יקר״ עלול לפספס תנועות חשובות ולשלם עלויות מיותרות. עדיף לקבוע מדיניות ברורה מראש ולהיצמד אליה.
הטעות השלישית: להתעלם מעלות הגידור
גידור מטבע אינו חינמי. קרן מגודרת משלמת עלות שתלויה בעיקר בפער הריביות בין ישראל לארצות הברית. כשהריבית בישראל נמוכה מהריבית האמריקאית, הגידור עשוי דווקא להוסיף מעט לתשואה, וכשהיא גבוהה יותר, הוא עולה כסף. הפער הזה משתנה עם הזמן.
מעבר לכך, קרנות מגודרות גובות לעיתים דמי ניהול גבוהים במעט, והגידור אינו תמיד מושלם. כדאי לבדוק את העלות הכוללת ולהשוות בין קרן מגודרת לקרן לא מגודרת על אותו מדד, לפני שמחליטים.
איך מחליטים כמה לגדר
אין תשובה אחת נכונה, אבל יש כמה שיקולים מנחים:
- באיזה מטבע צפויות ההוצאות העתידיות שלכם, ומתי
- מה אופק ההשקעה, כי לאורך זמן רב השפעת המטבע נוטה להתמתן
- כמה תנודתיות אתם מוכנים לשאת בשקלים
- מה החשיפה המטבעית בנכסים אחרים, כמו פנסיה ודירה
- מה עלות הגידור בתנאי הריבית הנוכחיים
משקיעים רבים בוחרים בפתרון ביניים: חלק מהחשיפה הזרה מגודר וחלק לא. כך הם נהנים מפיזור מטבעי מסוים, בלי להיות חשופים לחלוטין לתנודות.
משקיעים שמתכננים הוצאות במטבע חוץ
יש משקיעים שעבורם החשיפה לדולר היא דווקא יתרון. מי שמתכנן לממן לימודים בחו״ל, לרכוש נכס מחוץ לישראל או לפרוש במדינה אחרת, ירצה לרוב להחזיק חלק מהחיסכון במטבע שבו יוציא אותו. במקרה כזה, גידור מלא לשקל עלול דווקא להגדיל את הסיכון.
גם בעלי עסקים שמקבלים הכנסות במטבע חוץ צריכים לבחון את החשיפה הכוללת, כולל העסקית, לפני שמחליטים על מדיניות בתיק האישי. בהחלטות מורכבות כאלה, מומלץ להתייעץ עם יועץ השקעות מורשה, ואם יש היבטים מיסויים, גם עם רואה חשבון.
חשיפה מטבעית דרך החיסכון הפנסיוני
אחת הנקודות שמשקיעים מפספסים היא שגם החיסכון הפנסיוני חשוף למטבע. קרנות הפנסיה, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות מחזיקות חלק ניכר מהנכסים בחו״ל, וכל גוף מנהל קובע מדיניות גידור משלו. בחלק מהמסלולים, בעיקר במסלולים שעוקבים אחרי מדדים זרים, החשיפה למטבע עשויה להיות גבוהה במיוחד.
מי שמנהל תיק עצמאי עם חשיפה גבוהה לדולר, ובמקביל מחזיק חיסכון פנסיוני עם חשיפה דומה, עלול לגלות שחלק גדול מכלל הנכסים שלו רגיש לשער החליפין, יותר ממה שתכנן. לכן כדאי להסתכל על התמונה המאוחדת: תיק ההשקעות, החיסכון הפנסיוני, קרן ההשתלמות ואף פיקדונות במטבע חוץ.
המידע על החשיפה המטבעית של מסלולי החיסכון מופיע בדרך כלל בדיווחים התקופתיים של הגופים המוסדיים ובמערכות ההשוואה הציבוריות. בדיקה שנתית של הנתונים האלה יכולה לעזור לאזן את התיק העצמאי בהתאם.
המרת מטבע: עלות שקטה נוספת
משקיעים שקונים ניירות ערך זרים ישירות, דרך הבנק או ברוקר, משלמים לעיתים עמלת המרה על כל פעולה. הפער בין שער הקנייה לשער המכירה של המטבע, לצד עמלות קבועות, יכול להסתכם בסכומים משמעותיים לאורך זמן. כדאי לבדוק את מבנה העלויות של המרת מטבע, ולשקול לרכז המרות בפעולות גדולות ופחות תכופות, או להחזיק יתרה במטבע חוץ לצורך השקעות עתידיות.
בשורה התחתונה
שער החליפין הוא רכיב משמעותי בתשואה של כל משקיע ישראלי שמחזיק נכסים זרים. במקום להתעלם ממנו או לנסות לנחש אותו, כדאי לבדוק מה החשיפה בפועל, להבין את עלות הגידור ולקבוע מדיניות שמתאימה למטרות ולמטבע ההוצאות העתידיות. כך החשיפה המטבעית תשרת את התיק, ולא תפתיע אותו.