הטיות פסיכולוגיות בהשקעות: איך המוח שלכם עלול לפגוע בתיק
שנאת הפסד, עדר וביטחון יתר הן רק חלק מההטיות שמובילות משקיעים להחלטות גרועות. כך מזהים אותן ובונים מנגנוני הגנה.
ההנחה הקלאסית בכלכלה הייתה שמשקיעים מקבלים החלטות רציונליות, שוקלים סיכונים ותשואות ופועלים לפי האינטרס שלהם. אבל עשרות שנים של מחקר בכלכלה התנהגותית, תחום שפותח בין היתר על ידי חוקרים ישראלים, הראו שהמציאות שונה. משקיעים הם בני אדם, והמוח האנושי נוטה לקיצורי דרך ולהטיות שגורמות לטעויות שיטתיות. ההיכרות עם ההטיות האלה היא הצעד הראשון לצמצום הנזק.
שנאת הפסד
אחת ההטיות המוכרות ביותר היא שנאת הפסד. מחקרים מראים שהכאב מהפסד חזק יותר, בדרך כלל באופן משמעותי, מההנאה מרווח בגודל זהה. בשוק ההון, ההטיה הזו מתבטאת בכמה דרכים מזיקות.
משקיעים נוטים להחזיק מניות מפסידות זמן רב מדי, בתקווה שיחזרו למחיר הקנייה, כי מכירה פירושה הודאה בהפסד. במקביל, הם ממהרים למכור מניות מרוויחות כדי לנעול את הרווח. התוצאה היא תיק שמתמלא בהשקעות גרועות ומתרוקן מהשקעות טובות. התופעה הזו מכונה אפקט הנטייה, והיא תועדה במחקרים רבים.
הדרך להתמודד היא לשאול שאלה אחרת: אילו הייתי מחזיק היום מזומן במקום הנייר הזה, האם הייתי קונה אותו? מחיר הקנייה אינו רלוונטי להחלטה. מה שחשוב הוא הסיכוי והסיכון מכאן והלאה.
התנהגות עדר
בני אדם הם יצורים חברתיים, ובשוק ההון הם נוטים לעשות מה שאחרים עושים. כשכולם קונים, קשה להישאר בחוץ. כשכולם מוכרים, קשה להחזיק. התנהגות עדר תורמת להיווצרות בועות ולקריסות חדות, והמשקיע הפרטי נכנס לא פעם בשלב המאוחר, כשהמחירים כבר גבוהים.
הרשתות החברתיות, קבוצות ההשקעה ופורומים ברשת מעצימים את התופעה. סיפורים על רווחים מהירים מתפשטים במהירות, ואילו הפסדים נשארים בדרך כלל בשקט. כדאי לזכור שמה שנראה כקונצנזוס עשוי להיות סימן לכך שההזדמנות כבר מאחור.
ביטחון יתר
רוב האנשים מעריכים את היכולות שלהם מעל לממוצע, וגם משקיעים אינם יוצאי דופן. ביטחון יתר מוביל למסחר תכוף, לריכוז בניירות בודדים ולהערכת חסר של סיכונים. מחקרים מצאו שמשקיעים פרטיים שסוחרים יותר משיגים בדרך כלל תשואה נמוכה יותר, בעיקר בגלל עלויות ובחירות שגויות.
ביטחון יתר מתחזק אחרי תקופה של הצלחה. משקיע שהרוויח בשוק עולה נוטה לייחס את ההצלחה לכישרון ולא לשוק, ולקחת סיכונים גדולים יותר. כשהשוק מתהפך, הנפילה כואבת במיוחד.
הטיית אישוש והטיית עיגון
הטיית אישוש היא הנטייה לחפש מידע שמחזק את מה שאנחנו כבר מאמינים בו ולהתעלם ממידע סותר. משקיע שקנה מניה יקרא בעיקר כתבות חיוביות עליה ויבטל דיווחים שליליים. כך הוא מפספס סימני אזהרה.
הטיית עיגון מתארת את הנטייה להיצמד למספר ראשוני ולהשתמש בו כנקודת ייחוס, גם כשהוא כבר לא רלוונטי. מחיר השיא של מניה, למשל, הופך לעוגן שמשקיעים משווים אליו, כאילו המניה חייבת לחזור אליו. בפועל, המחיר ההוגן תלוי בנתונים העדכניים של החברה, ולא במה שהיה בעבר.
הטיית הבית והמוכר
משקיעים נוטים להעדיף את מה שהם מכירים: מניות של חברות מקומיות, של המקום שבו הם עובדים או של מותגים שהם משתמשים בהם. התופעה, שמכונה הטיית הבית, גורמת לריכוז יתר בשוק המקומי ולפיזור חסר. הכרות עם מותג אינה אומרת שהמניה שלו היא השקעה טובה במחיר הנוכחי.
גם כאן הפתרון הוא פיזור מודע, שבוחן את התיק כולו ומוודא שאין חשיפה חריגה לגורם אחד רק בגלל תחושת היכרות.
איך מגינים על התיק מפני עצמכם
אי אפשר להעלים את ההטיות, אבל אפשר לבנות מנגנונים שמצמצמים את השפעתן:
- כתבו תוכנית השקעות עם מטרות, הקצאת נכסים וכללי פעולה, ופעלו לפיה
- הגדירו הפקדה חודשית אוטומטית, כדי לצמצם החלטות רגשיות
- קבעו מועדים קבועים לבדיקת התיק, ולא בתגובה לחדשות
- תעדו את הסיבה לכל קנייה, ובדקו אותה מחדש בעת הצורך
- היוועצו בגורם מקצועי חיצוני לפני החלטות גדולות
יועץ השקעות או מתכנן פיננסי יכולים לשמש לא רק כמקור ידע, אלא גם כגורם מאזן שמונע החלטות פזיזות בזמנים של לחץ.
הטיית הזמינות והמשקל של חדשות טריות
הטיית הזמינות מתארת את הנטייה להעריך את הסבירות של אירוע לפי הקלות שבה הוא עולה בזיכרון. אחרי קריסה דרמטית שזכתה לסיקור נרחב, משקיעים מעריכים יתר על המידה את הסיכוי לקריסה נוספת, ונמנעים מהשקעה בדיוק כשהמחירים נמוכים. אחרי תקופה ארוכה של עליות, הם שוכחים שירידות חדות הן חלק טבעי מהשוק.
באופן דומה, משקיעים נותנים משקל רב מדי לחדשות האחרונות. דוח רבעוני אחד, כותרת דרמטית או הודעה של בנק מרכזי עלולים לגרום לשינויים חדים בתיק, גם כשההשפעה ארוכת הטווח שלהם קטנה. ההבדל בין רעש לאות אינו תמיד ברור בזמן אמת, ולכן כדאי להמתין לפני שמגיבים.
כלי שימושי הוא להסתכל על נתונים היסטוריים ארוכי טווח, ולא רק על מה שקרה בחודשים האחרונים. ההיסטוריה מראה שהשוק עבר משברים רבים, מלחמות ומיתונים, ובכל זאת צמח לאורך זמן. הסתכלות כזו מאזנת את הרושם החזק שמשאירות החדשות הטריות.
חשבונאות מנטלית
אנשים נוטים לחלק את הכסף שלהם לקופות נפרדות בראש: כסף של בונוס, כסף של ירושה, כסף של משכורת. כל קופה מקבלת יחס שונה, למשל נכונות לקחת סיכון גבוה יותר עם כסף שנחשב כמתנה. אבל לכסף אין זיכרון. שקל מבונוס שווה בדיוק כמו שקל מהמשכורת, וכדאי לקבל החלטות על בסיס התיק כולו ולא לפי מקור הכסף.
בשורה התחתונה
האויב הגדול ביותר של המשקיע הוא לא פעם המשקיע עצמו. שנאת הפסד, עדר, ביטחון יתר והטיות נוספות גורמות לאנשים נבונים לקבל החלטות גרועות. מי שמכיר את ההטיות, בונה כללים ברורים ונותן לתוכנית לעבוד, מגדיל את הסיכוי להשיג תשואה טובה לאורך זמן, ובעיקר לישון בשקט גם בימים סוערים.