צפיפות רבה שוררת בראש הטבלה של קרנות הפנסיה. מאז הוחל המודל הצ'יליאני בינואר 2016, אין קרנות שהשיגו תשואות עודפות. אלו הנתונים העולים מבדיקת התשואות של הקרנות במסלולים של גילאי 50 ומטה. מבין קרנות הפנסיה הגדולות, המצטיינות הן הפניקס וכלל ומבין הקרנות הקטנות, אלטשולר שחם היא המצטיינת. הפניקס וכלל הניבו תשואה של 36.4% ו 37.2%. אלטשולר שחם הניבה תשואה של 47% והראל 35.6%.

קרן הפנסיה של חברת הראל, היא הגדולה ביותר ומנהלת 44.6 מיליארד ש"ח. הפניקס לעומת זאת, מנהלת כ- 21 מיליארד ש"ח.

להראל, כלל והפניקס המוחזקות על ידי חברות ביטוח, יש יתרון על פני אלטשולר שחם, מיטב דש ופסגות מפני שהן יכולות לבצע חיתום לחוסכים. לעומת זאת, הקרנות הקטנות המוחזקות בבתי השקעות, נאלצות להשתמש בשירותיו של מבטח משנה על מנת לצמצם את הסיכונים של משיכת כספים פתאומית ומסיבית על ידי הרבה חוסכים.

מיטב דש ואלטשולר שחם לא יכולות לבצע חיתום. כלומר, הן חייבות לקבל אליהן כל חוסך ללא תלות ברמת ההכנסה שלו או במצבו הבריאותי. קרנות אלה הן גם קרנות ברירת מחדל (עובד חדש שהתחיל לעבוד, ולא הודיע למעסיק אצל איזה גוף מבטח הוא מעוניין לנהל את כספי הפנסיה שלו, תיפתח לו קופה באחת מקרנות ברירת המחדל. חברות אלה משתנות בהתאם למכרזים של משרד האוצר). הפניקס לעומתן, כן יכולה לבצע חיתום.

את שני המקומות האחרונים ברשימה מאיישות מגדל עם תשואה של 27.72%, והקרן של הלמן אלדובי עם תשואה של 23.87%. קרן הפנסיה של הלמן אלדובי עתידה להיספג אל תוך הפניקס, מאחר וחברת הביטוח רכשה אותה.